1. |
כל יום קצת
03:56
|
|||
|
כל יום קצת
כל יום קצת
כל יום קצת.
כל יום קצת.
מה שניסיתי לצייר יצא בסוף אישה
מה שניסיתי להחזיק היה רק אשליה
מורה שיכור כתב 'כולם הולכים מתוך שינה'
אבל מילים לבד לא יכולות להעיר אותך.
אני בכל זאת מנסה להתרחק מהסופה
החול שבאוויר אף פעם לא ישקע
נכנס מהריאות ישר לחלומות
והמילים לבד לא מסננות.
אני רוצה לחפור מעבר מתחת לרחוב
מתחת למכוניות לסוליות ולכפות החתולים
בסבלנות של אסיר נמלט
כל יום קצת.
אני מודה בעובדות אבל כופר באשמה
איך אפשר להבחין בתמרורים כשהשקיעה כל כך יפה?
אז המשכתי ישר כמעט בכל פנייה
המשכתי ישר כמעט בכל פנייה.
אני רוצה לחפור מעבר מתחת לבמה
מתחת לקהל למבטי האנשים
בסבלנות של אסיר נמלט
|
||||
2. |
ריצות ארוכות
03:13
|
|||
|
ריצות ארוכות.
מיניות מודחקת ריצות ארוכות
מחפש את הקשה
מסגרת קבועה גלגלים סובבים
שן בשן , שן בשן,
מודד לעצמו חתיכות מהזמן
הזמן שבעצם רץ לאחור
מנסה לצמצם את המבט
להתרכז בפעולות הקטנות.
כשהולכים נגד מרגישים יותר
נגד מרגישים יותר
מרגישים יותר
מיניות מודחקת ויסות רעלים
ויסות פיתויים, ויסות פינוקים
מסגרת קבועה גלגלים סובבים
שן בשן, שן בשן,
קשה לו עכשיו להירגע
מתרגל נשימה ארוכה
משהו מקולקל במד הצלילה
משהו מקולקל במד הצלילה.
כשהולכים נגד מרגישים יותר
נגד מרגישים יותר
מרגישים יותר.
|
||||
3. |
מהפכת קטיפה
03:39
|
|||
|
מהפכת קטיפה
משהו משתנה בך
מה שהיה פחות חשוב
מהפכת קטיפה בלב שלך.
עכשיו זה קצת פחות מפחיד
לא ברור איך זה קרה
מהפכת קטיפה, מהפכת קטיפה.
והמראות מאחורי הבר
כבר לא מראות אותו דבר
או הנה בא זמן קצת מוזר
מוזר...
על מה הם מדברים ברחוב?
אולי הם שכחו בכלל
את הטיול של הגלקסיה בחלל
עכשיו זה קצת פחות מפחיד
לא ברור איך זה קרה
מהפכת קטיפה, מהפכת קטיפה.
והמראות מאחורי הבר
כבר לא מראות אותו דבר
או הנה בא זמן קצת מוזר
מוזר...
שהמראות מאחורי הבר
כבר לא מראות אותו דבר
או הנה בא זמן קצת מוזר
מוזר,
משהו משתנה בך
משהו משתנה בך
משהו משתנה בך.
|
||||
4. |
תני לי
03:23
|
|||
|
תני לי
תני לי קצת מהזמן שלך
אני רוצה להסתכל איתך
על הגשם שיורד בחלון.
תני לי לשים לך איזה שיר
שבאמת יגרום לך להקשיב
לראות אותך משתנה.
כמו עונה חדשה
משהו זז באוויר
מתחילים להרגיש.
תני לי מהבדידות שלך
מהחיוך והעצבות שלך
לראות אותך משתנה
תני לי
תני לי לראות אותך משתנה.
כמו עונה חדשה
משהו זז באוויר
מתחילים להרגיש.
|
||||
5. |
מילים
04:56
|
|||
|
מילים
זה כבר הזמן הזה שהשמש לא עושה הנחות
שמאוחר כבר להגיד
מאוחר מדי
ילדת הגלגיליות התירה כבר את השרוכים
הבוץ על הכדור כבר אבן.
ואני לא רוצה מילים
בבקשה רק לא מילים עכשיו,
אני לא רוצה מילים עכשיו.
זה כבר הזמן הזה שהצרחה של העורבים
מהדהדת ברחוב כמו מכונית שחורה
להבטחות יש ריח של עשן ולשקרים של לחם
לאן שטים שודדי הים כשאין מפת אוצר?
אני לא רוצה מילים
בבקשה רק לא מילים עכשיו.
אני לא רוצה מילים עכשיו.
|
||||
6. |
סתיו
03:51
|
|||
|
סתיו
בן אדם יושב בחדר
מנסה לזכור
איך הרגיש את חום השמש על פניו
ברחוב עיני מתכת מסתכלות עליו
ואולי זה זמן כבר לעצור עכשיו, עכשיו,
סתיו
כשהוא קם
הוא מתפזר כמו עלי שלכת בסתיו
להם לא אכפת לאן ללכת עכשיו.
בן אדם מרגיש קצת שמש
מרחוק מאד
אלו מסלולי הכוכבים
התנגדות חסרת כל ערך
רק כדאי לזכור
שהתנועה היא סיבובית.
סתיו
כשהוא קם
הוא מתפזר כמו עלי שלכת בסתיו
להם לא אכפת לאן ללכת עכשיו.
|
||||
7. |
עד שלא
03:42
|
|||
|
עד שלא
כן אני מרגיש שהכאב הזה לא ייגמר
מנסה לתפוס וממשיך להתפזר
כניעות ונצחונות קטנים, בינתיים הימים עוברים
אנשים באים לרגע ונעלמים
וככה זה יהיה עד שלא.
כן אני מרגיש שאני לא מספיק חזק
אני הולך ליפול וזה יקרה כבר עוד מעט
כניעות ונצחונות קטנים, עמקים ועננים
החיוך הזה ששובר לי את הפנים.
וככה זה יהיה עד שלא.
|
||||
8. |
השאלה
03:23
|
|||
|
השאלה
הנה שוב השאלה
מונחת כאן על המיטה
בין בגדים מקומטים
שהשלנו כמו עור ישן
בין העיתונים
והימים המתכלים
הנה שוב השאלה
זוחלת לה על הרצפה
צל בנעלי עקב
משחק של אור וצל
בין העיתונים
והימים המתכלים.
והימים המתכלים בין העיתונים
הנה היא, הנה שוב השאלה.
הנה שוב השאלה
עומדת שם עם הסכין
מושחזת על ימים ריקים
שוב השאלה
עומדת שם עם הסכין.
והימים המתכלים בין העיתונים
הנה היא, הנה שוב השאלה.
|
||||
9. |
תאטרון תנועה
03:30
|
|||
|
הם נכנסים למיטה ומתחיל תיאטרון תנועה
אבל עכשיו היא עייפה, הוא מושך את היד ונותן לה לישון.
תיאטרון תנועה
יושבים כמו זוג עורבים על חוט חשמל וצופים בפרק חמישים וארבע,
הדם זורם על המסך אבל אי אפשר שלא לאהוב את הרוצח הזה .
הם זוכרים אותו מאיזה סרט
מגגלת את הפילמוגרפיה
עכשיו היא כבר שוכחת את עצמה והוא מחכה עם היד על השלט.
היה יום ארוך הם מסכימים על אורך הימים
תודה לאל עכשיו הילדים ישנים
ובינתיים הבגדים
שנשכחו תלויים
נרטבים בגשם על חבל הכביסה.
הם נכנסים למיטה ומתחיל תיאטרון תנועה
הוא חזק והיא גמישה
ועוד מעט תהיה פה הרגשה.
מתעוררים מאוחר, תמיד זה ככה כששותים בלילה
הילדים מתמרדים אבל אי אפשר שלא להבין, הרי היינו שם גם
מה למדנו כבר בבית הספר?
זה בסדר שהיא מאחרת
היא מסתרקת שעה מול המראה והוא מחכה עם היד על הידית.
יהיה יום ארוך הם מסכימים על אורך הימים
תודה לאל הם לא עובדים במשרד
ובינתיים הבגדים
עדיין תלויים
לילה שני על חבל הכביסה.
|
||||
10. |
אוצר
03:22
|
|||
|
אוצר
אין מה לעשות
כשאין מה לעשות אפשר פשוט לשיר
עד שהעיר תבער
עד שעמודי הבניין יתמוטטו.
לא תקופה של מילים בוערות
לא תקופה של מילים יקרות
הכל בזול
אבל
יש אוצר חבוי
למי שלא שותה את השיקוי
למי שלא רודף אחרי הסיכוי.
לא טוב או רע
רק שינה גדולה
חלום מוזר
של בן אדם מותש כפול מיליארד
ואין מה לעשות
כמעט שאין מה לעשות
אפשר פשוט לשיר
להיצמד לגוף
עד שעמודי הבניין יתמוטטו.
לא תקופה של מילים בוערות
לא תקופה של מילים יקרות
הכל בזול
אבל...
|
||||
If you like יהלי סובול - ריצות ארוכות, you may also like:
Move To The Trees
by Winter McQuinn
Winter McQuinn mixes soft rock and psychedelic folk for a sound reminiscent of classic pop purveyors like Cut Worms and the Lemon Twigs.
go to album
The Canadian trio's knack for writing bangers plots a steady course through the maelstrom.
go to album
featured on Bandcamp Radio Apr 12, 2024
go to album
Backed by a rotating cast of collaborators, the Australian singer-songwriter refines her folk-tinged indie pop sound.
go to album
See the World on Fire
by the Ar-Kaics
On their first new record in six years, the Virginia garage punkers take on the end of the world with the requisite clang and clamor.
go to album
Habibi's garage minimalism has a bit of post-punk, bubblegum, and indie in its DNA, but remains something entirely, coolly their own.
go to album
Notebook Fantasy
by Chicano Batman
Chicano Batman expand their sweet sound and push the boundaries of Latin indie on their latest LP.
go to album
